top of page

HOME: Through the Eyes of the Tanach

Updated: May 11, 2023


In a new series, Rav Yosef Ellie Shteinberg will be taking us on a journey through the Tanach to better understand where Eretz Yisrael fits into Hashem's plan for the world. Rav Shteinberg starts the series from Chumash Bereshis and highlights Hashem's first few encounters with the father of our nation Avraham Avinu.

The English has been translated from the original in Hebrew below.

_____________________

I think it is fitting to start where our relationship with the Ribbono Shel Olam begins, even though one can find many passages earlier in the Torah that are relevant to our subject.

I will start with a question: given our priorities in Torah and mitzvos today, what would we assume would be the first things that Hashem would request or command Avraham Avinu to do in His first conversations with him?

Maybe to learn the whole Torah?

To perform all the mitzvos?

To do chessed with all those around him?

It is true that each of these are of utmost importance but Hashem decided to start the conversation with Avraham Avinu differently . . .

Let’s see what was said in their first three meetings:

1. Hashem said to Avram: Go from your land, from your birthplace, and from your father’s house, [and go] to the land that I will show you. I will make you into a great nation, I will bless you and make your name great; and you will be a blessing [and you will be blessed]. I will bless those who bless you, and he who curses you, I will curse; and through you [and because of you], will be blessed all the families of the earth. (Bereishis 12:1-3)


This meeting takes place after Avram already started his search to find the most fitting place in the world to serve Hashem. Then Hashem reveals Himself to Avraham and commands him to this land without revealing to him where it is located. Hashem blesses him with 7 blessings for his efforts traveling to this land.

2. Hashem said to Avram after Lot had separated from him: Raise your eyes and look about from the place where you are, to the north, to the south to the east and to the west. For all the land that you see I give to you and to your descendants forever. I will make your descendants [numerous] as the dust of the earth; so that if a man can count the dust of the earth, then your descendants too will be countable [just as it is impossible for a man to count the dust of the earth, so too your descendants will not be countable]. Rise, walk through the land—its length and breadth—for to you I will give it. (Bereishis 13:14-17)

This takes place after Avram returned from Egypt and learned a lesson about the importance of staying in the Land despite a famine (according to the commentary of the Ramban).

3. After these events, the word of Hashem came to Avram in a vision, saying: Fear not Avram, I am your shield [My Word is your strength], your reward is very great. Avram said: My Master, God, what will You give me since I continue to be childless, and the manager of my household [this supplier who is in my house] is Eliezer of Damascus. And Avram said: Behold, You have not given me children, and thus one of my household will be my heir. Suddenly the word of Hashem came to him, saying: That one will not be your heir; only he that will come from within your body [a son that you will beget] will be your heir. He [then] took him outside and said: Look towards the heavens and count the stars if you are able to count them. He then said to him: So [numerous] will your descendants be. He believed in [the Word of] Hashem, and this He accounted to him for righteousness. He said to him: I am Hashem who brought you out of Ur Kasdim, to give to you this land as an inheritance. (Bereishis 15: 1-7)

The third conversation takes place at the Bris Bein HaBisarim when Avraham Avinu is told about the bitter exile in Egypt, while being profoundly reassured by Hashem that the Land will be for His descendants despite the hardships they will endure.

Good Shabbos!

_____________________

אני חושב שנתחיל כמעט בתחילת הקשר שלנו עם ריבונו של עולם למרות שיש גם לפני כן בתורה הרבה דברים מעניינים בהקשר הזה:

אתחיל בשאלה: לפי דמיונינו ואיך שהיהדות נראית היום מה היינו מצפים שהקב"ה יבקש/יצווה על אברהם אבינו במפגשים הראשונים איתו?

אולי ללמוד את כל התורה?

לקיים את כל המצוות?

לעשות טוב עם הסובבים אותו?

זה נכון שכל הדברים הללו נצרכים וחשובים מאין כמותם אבל הקב"ה החליט אחרת....

בואו נראה את הנאמר בשלשת המפגשים הראשונים:

א. בראשית פרק יב

(א) וַיֹּ֤אמֶר יְקֹוָק֙ אֶל־אַבְרָ֔ם לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ:

(ב) וְאֶֽעֶשְׂךָ֙ לְג֣וֹי גָּד֔וֹל וַאֲבָ֣רֶכְךָ֔ וַאֲגַדְּלָ֖ה שְׁמֶ֑ךָ וֶהְיֵ֖ה בְּרָכָֽה:

(ג) וַאֲבָֽרֲכָה֙ מְבָ֣רְכֶ֔יךָ וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔ כֹּ֖ל מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָֽה:

המפגש הזה הוא אחרי שאברהם כבר יצא לדרך לחפש היכן המקום הראוי ביותר בעולם לעבוד את הבורא, ואז ה' התגלה לו ונתן לו ציווי ללכת לאותו המקום מבלי לגלות היכן זה עדיין אבל נתן לו 7 ברכות

בעבור ההליכה לכיוון

ב. בראשית פרק יג

(יד) וַֽיקֹוָ֞ק אָמַ֣ר אֶל־אַבְרָ֗ם אַחֲרֵי֙ הִפָּֽרֶד־ל֣וֹט מֵֽעִמּ֔וֹ שָׂ֣א נָ֤א עֵינֶ֙יךָ֙ וּרְאֵ֔ה מִן־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־אַתָּ֣ה שָׁ֑ם צָפֹ֥נָה וָנֶ֖גְבָּה וָקֵ֥דְמָה וָיָֽמָּה:

(טו) כִּ֧י אֶת־כָּל־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֖ עַד־עוֹלָֽם:

(טז) וְשַׂמְתִּ֥י אֶֽת־זַרְעֲךָ֖ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֣ר׀ אִם־יוּכַ֣ל אִ֗ישׁ לִמְנוֹת֙ אֶת־עֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ גַּֽם־זַרְעֲךָ֖ יִמָּנֶֽה:

(יז) ק֚וּם הִתְהַלֵּ֣ךְ בָּאָ֔רֶץ לְאָרְכָּ֖הּ וּלְרָחְבָּ֑הּ כִּ֥י לְךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה:

וזה כבר אחרי שאברהם חזר ממצרים וקיבל שיעור על חשיבות ההישארות בארץ למרות הרעב (לפי פירוש הרמב"ן)

ג. בראשית פרק טו

(א) אַחַ֣ר׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הָיָ֤ה דְבַר־יְקֹוָק֙ אֶל־אַבְרָ֔ם בַּֽמַּחֲזֶ֖ה לֵאמֹ֑ר אַל־תִּירָ֣א אַבְרָ֗ם אָנֹכִי֙ מָגֵ֣ן לָ֔ךְ שְׂכָרְךָ֖ הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד:

(ב) וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֗ם אֲדֹנָ֤י יֱקֹוִק֙ מַה־תִּתֶּן־לִ֔י וְאָנֹכִ֖י הוֹלֵ֣ךְ עֲרִירִ֑י וּבֶן־מֶ֣שֶׁק בֵּיתִ֔י ה֖וּא דַּמֶּ֥שֶׂק אֱלִיעֶֽזֶר:

(ג) וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֔ם הֵ֣ן לִ֔י לֹ֥א נָתַ֖תָּה זָ֑רַע וְהִנֵּ֥ה בֶן־בֵּיתִ֖י יוֹרֵ֥שׁ אֹתִֽי:

(ד) וְהִנֵּ֨ה דְבַר־יְקֹוָ֤ק אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א יִֽירָשְׁךָ֖ זֶ֑ה כִּי־אִם֙ אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ ה֖וּא יִֽירָשֶֽׁךָ:

(ה) וַיּוֹצֵ֨א אֹת֜וֹ הַח֗וּצָה וַיֹּ֙אמֶר֙ הַבֶּט־נָ֣א הַשָּׁמַ֗יְמָה וּסְפֹר֙ הַכּ֣וֹכָבִ֔ים אִם־תּוּכַ֖ל לִסְפֹּ֣ר אֹתָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ כֹּ֥ה יִהְיֶ֖ה זַרְעֶֽךָ:

(ו) וְהֶאֱמִ֖ן בַּֽיקֹוָ֑ק וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ לּ֖וֹ צְדָקָֽה:

(ז) וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אֲנִ֣י יְקֹוָ֗ק אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵאתִ֙יךָ֙ מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֔ים לָ֧תֶת לְךָ֛ אֶת־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לְרִשְׁתָּֽהּ:

הפעם השלישית זה בברית בין הבתרים שם התבשר אברהם אבינו על גלות מצרים המרה, אבל תוך כדי היה חשוב מאד להקב"ה להדגיש לו הלוך וחזור שהארץ תהיה לבניו אחריו בכל מקרה.




_____________________


Shalom dear readers, we will move forward and take a look at the Torah's teaching about Yitzchak Avinu’s strong connection to the Land of Yisrael.

In the parsha Chayei Sarah, immediately after the purchase of the Ma'aras HaMachpelah and the burial of Sarah Imeinu there, Avraham sends his servant Eliezer to his father's house to look for a wife for Yitzchak. The oath that Eliezer takes that he will not bring Yitzchak a wife from the daughters of Canaan is accompanied by a stern warning that the servant will not, G-d forbid, take Yitzchak out of the land.

And this is the wording of the verse:

“Avraham said to him, ‘On no account may you take my son back there.’ ”

Avraham is not satisfied with only warning Eliezer, but also has him swear that, G-d forbid, Yitzchak would not be taken out of the Land.

“But do not bring my son back there. The servant placed his hand under the thigh of Avraham, his master, and swore to him regarding this matter.”

Also in the beginning of parshas Toldos, Hashem warns Yitchak Avinu that despite the famine, he should not go down to Mitzrayim and Hashem adds:

“!גור בארץ הזאת”

“Live in this land!”

Now, let’s look at the language of the verses in Yitzchak’s brachah to Yaakov:

“And may Hashem give you of the dew of the heavens and the fatness of the earth, and abundant grain and wine. People will serve you, and regimes will prostrate themselves to you, be a lord to your kinsmen, and your mother’s sons will prostrate themselves to you. Cursed be they who curse you, and blessed be they who bless you.” (Bereishis 27: 28-29)

The Maharal explains that the 10 blessings here parallel the 10 halachos that were said about a cup of brachah in the Gemara at the end of chapter seven of maseches Brachos. What emerges from the Maharal's words is that five of the blessings that were said only apply when we are in the Land of Yisrael and five that accompany us even during the exile. That is to say, that half of the great blessings that Yaakov obtained after a bitter struggle with Esav will only be given to him when his sons are within the holy borders of the Land of Yisrael.

May it be Hashem’s will that we merit to live in this Land, sanctify it, and be sanctified through it!

_________________

נראה שכדאי שנעבור קצת לראות את האופן שבו התורה מלמדת אותנו תוך כדי סיפורו של יצחק אבינו על הקשר החזק שלו לארץ ישראל.

בפרשת חיי שרה, מיד לאחר קבורת שרה אימנו וקניית מערת המכפלה לצורך זה, אברהם שולח את עבדו אליעזר, לחפש אשה ליצחק אצל משפחתו ובית אביו, השבועה שהוא לא יביא לו אשה מבנות הכנעני מלווה באזהרה חמורה שהעבד לא יוציא חלילה את יצחק מהארץ.

וזה לשון הפסוק:

וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אַבְרָהָ֑ם הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּן־תָּשִׁ֥יב אֶת־בְּנִ֖י שָֽׁמָּה: שהעבד לא יוציא חלילה את יצחק מהארץ.

אבל אברהם אבינו לא מסתפק באזהרה אלא ממש משביע אותו כדי שחלילה יצחק אבינו לא יצא מהארץ. וזה הלשון:

רַ֣ק אֶת־בְּנִ֔י לֹ֥א תָשֵׁ֖ב שָֽׁמָּה:

(ט) וַיָּ֤שֶׂם הָעֶ֙בֶד֙ אֶת־יָד֔וֹ תַּ֛חַת יֶ֥רֶךְ אַבְרָהָ֖ם אֲדֹנָ֑יו וַיִּשָּׁ֣בַֽע ל֔וֹ עַל־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה:

וגם בתחילת פרשת תולדות הקב"ה מזהיר את יצחק אבינו למרות הרעב שלא לרדת מצרימה מוסיף ואומר לו:

גור בארץ הזאת!

עכשיו יש הרבה להתבונן בזה למה אצל יצחק זה שונה מאברהם שירד למצרים ולא היה קפידא עליו (לפחות לא בפסוקים), ומיעקב אבינו שאצלו הקב"ה בעצמו מצווה עליו לרדת למצרים, והתשובה הפשוטה בזה היא שיצחק המסמל את מידת הגבורה עניינו לשמור על הקיים. הוא בעצם לא מחדש כלום רק שומר חזק על נמתנות שאביו נתן לו ולכן לו במיוחד אסור בשום פנים ואופן לעזוב את הארץ. אפשר גם להטעים ולומר שאברהם מסמל את הבוקר שזה זמן הפעולה לעומת יצחק המסמל את המנחה שמביאים מהפעולה שזה זמן המנחה כלומר מה השגתי מהיום שלי, מה הצלחתי בפועל להביא לאדון ומה בפועל נשמר אצלי.

נחזור לענייננו ולקשר של יצחק אבינו והארץ.

נתבונן בלשון הפסוקים בברכת יצחק ליעקב:

בראשית פרק כז

(כח) וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ הָאֱלֹהִ֔ים מִטַּל֙ הַשָּׁמַ֔יִם וּמִשְׁמַנֵּ֖י הָאָ֑רֶץ וְרֹ֥ב דָּגָ֖ן וְתִירֹֽשׁ:

(כט) יַֽעַבְד֣וּךָ עַמִּ֗ים וישתחו וְיִֽשְׁתַּחֲו֤וּ לְךָ֙ לְאֻמִּ֔ים הֱוֵ֤ה גְבִיר֙ לְאַחֶ֔יךָ וְיִשְׁתַּחֲו֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֣י אִמֶּ֑ךָ אֹרְרֶ֣יךָ אָר֔וּר וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ בָּרֽוּךְ:

המהר"ל מסביר ש10 הברכות כאן הם כנגד 10 הדברים שנאמרו על הכוס בגמרא בסוף פרק שביעי בברכות והוא מפרט איך אבל זה לא הענין עכשיו, מה שיוצא מדבריו הוא, שיש חמישה מתוך הברכות שנאמרו רק כשאנחנו נמצאים בארץ ישראל וחמשה שמלווים אותנו גם בזמן הגלות, כלומר, חצי מהברכות הגדולות שיעקב השיג אחרי מאבק מר עם עשיו הם יינתנו לו רק כשבניו בגבולות הקדושה של ארץ ישראל.

ועוד דבר מדהים: בברכה ליעקב, יצחק מתחיל מטל השמים ואז עובר למשמני הארץ, כלומר שהשפע לארץ מגיע מלמעלה ויש שפע קדושה על הארץ, לעומת זאת, כשיצחק נעתר לתחנוני עשיו ובכל זאת מעניק לו משהו (בזמן שבני יעקב לא יתנהגו כראוי), הוא אומר לו כך:

בראשית פרק כז

וַיַּ֛עַן יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֑יו הִנֵּ֞ה מִשְׁמַנֵּ֤י הָאָ֙רֶץ֙ יִהְיֶ֣ה מֽוֹשָׁבֶ֔ךָ וּמִטַּ֥ל הַשָּׁמַ֖יִם מֵעָֽל:

כלומר אצל עשיו אין שפע קדושה ב'משמני הארץ' שלו וכל חלקו הוא ליהנות מהעולם הזה בלא קדושה.

יהי רצון שנזכה לגור בארץ הזאת ולקדשה ולהתקדש בה.

8 views0 comments

Recent Posts

See All

Bình luận


bottom of page